logo_daddario_4color_on_black

חברה ותיקה ומוכרת, שנוסדה בשנת 1974. שחקנית מרכזית והיצרנית הגדולה והמובילה בשוק כלי הנגינה למיתרים, לגיטרות ולכלי נגינה נוספים (לרבות כינורות, ויולות, קונטרה בס וכיו”ב). בסיס החברה יושב בפרמינגדייל לונג איילנד, ניו יורק.

מדובר בעסק בבעלות משפחתית, המנהל מספר חברות נוספות תחתיו, הקשורים לתאגיד בעולם המוזיקה. מדובר בחברה הגדולה ביותר לייצור מיתרים והיא אף מייצרת עבור חברות נוספות מיתרים, תחת שם המותג שלהם.
חברת דדריו – D’Addario גם מייצרת ומפיצה אביזרים מוזיקליים, תחת מותגים של חברות בנות שלה וחולשת למעשה על כל תחומי כלי הנגינה. בין שלל המוצרים נוכל למצוא מגוונים של קאפו, אטמי אוזנים, טיונרים, כבלים, מפרטים, סליידרים, סטראפלוקים, עורות תופים, מקלות תופים וכן קנים לכלי נשיפה.

ההיסטוריה של החברה

about_daddario_history_main

דדריו הוא תרגום אנגלי לשם איטלקי dəˈdɛɹio. מדובר על משפחה קטנה שעסקה בליפוף מיתרים וחבלים ומקורה בעיירה סאל (Salle).

סאל הינה עיירה קטנה, שניתן להקיפה בתוך כעשר דקות הליכה ולרוץ אותה באלכסון בחמש דקות. מדובר בכפר זעיר, הממוקם בעמק מייאלה ממזרח ובדרומו, שוכן הר מורון במחוז פאסקרה באיטליה. קיימת הערכה, לפיה 200 איש, עדיין שוכנים ומתגוררים בתוך בלוקים של נוף הררי משונן. במרכז העירייה, ישנה כנסייה, שבה אינספור של דורות חיפשו מקלט והיא זו שסימנה עבור משפחות רבות את הדרך. בכנסייה זו קיימים מסמכים עתיקים ביותר של בני העיירה.

במסמך אחד שנמצא בכנסייה, השם העתיק של דדריו הוזכר כבר בשנת 1680 בטופס שנרשם בעת “טבילה”. לפי הטופס, דונאטו דדריו הוזכר כקורדארו, שהמשמעות באיטלקית: “יצרן או מוכר של חבלים ומיתרים”. ברישומי היסטוריה אחרים, מופיע, כי אנשי העיירה בה התגוררו משפחת דדריו עסקו חלקם בחקלאות וחלקם בהכנת מיתרים.

בשנת 1905, ארעה רעידת אדמה שזרעה הרס רב על העיירה סאל, בה התגוררו בני משפחת דדריו. רבים מתושבי העיירה נפגעו על ידי אסון הטבע שארע וחששו שלא יוכלו לבנות מחדש את בתיהם. שני הגיסים, רוקו וקרימיאן דדריו, ארזו את חפציהם והיגרו לקווינס שבניו יורק, במטרה להרחיב את נתח השוק שלהם, לייבא ולמכור שם את המיתרים שהוכנו על ידי בני משפחתם שנותרו בסאל באיטליה ובכך לגייס הון נוסף עבור עיר הולדתם באיטליה.

about_daddario_history_main

בשנת 1918, רוקו חזר לסאל בעוד שקרימיאן, שלימים יכונה צ’ארלס, נותר בניו יורק, הקים משפחה והחל להכין בעצמו מיתרים בחנות קטנה מאחורי הבית המשפחתי. כיוון שזה היה עסק משפחתי, רוב חבריו למדו את המקצוע ועבדו בחנות, תוך שהם לומדים להשלים את כל המשימות הנדרשות. אפילו הילדים של צ’ארלס גוייסו למשימה בתקופות עמוסות וביצעו מטלות כמו תיוג, אריזה ומיון של מיתרים. המיתרים שהכין, עדיין היו עשויים ממעיים, כמיטב המסורת והסביבה המשפחתית בה גדל והיה מעורב, תוך הקפדה אובססיבית על האיכות של מוצריו. לא פעם ביקש צ’ארלס לקבל פידבקים, דעות ועצות ממוזיקאים גדולים של אותה התקופה.

המחצית הראשונה של המאה ה-20, הביאה לפריחה ועלייתה בפופולריות של הגיטרה, הודות למוזיקה החדשה. איפשהו במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20, המשפחה החלה להכין מיתרים לאותם כלים שנועדו להיות מוזמנים ממוזיקאים ויצרני גיטרות.

פיתוח מיתרי הניילון -

הפיתוח של מיתרי ניילון החל בתחילת שנת 1936, בעוד משפחתו של דדריו מגוייסת לצבא ארה”ב ותומכת בבעלות הברית במלחמת העולם השנייה. באותה תקופה, נוצרה התעניינות סביב תחליפים סינטטיים, אלטרנטיביים, למעי בהמות, דבר שיהווה נקודת מפנה ויתרום לנסיקה משמעותית במבנה העסקי של החברה המשפחתית.

המלחמה הביאה עמה דרישה ופתרונות מתקדמים מבחינה טכנולוגית בפיתוח חוט הניילון לדברים כמו מברשות שיער, מברשות שיניים, מטאטאים וכיו”ב וחברה בשם דופונט-Dupont נתנה לכך את הפתרונות.

בשנת 1947, חברת דופונט-Dupont שלחה דוגמאות של מיתרי נייילון לדדריו-D’Addario, לצורך התנסויות עם החומר החדש. דדריו מצאה את המיתרים הללו מושלמים עבור כלי נבל והם המשיכו להתייעץ באופן קבוע לגבי פיתוח המיתרים עם הלקוחות הקבועים של החברה, בייחוד בפנייה לנגן הנבל המפורסם בעולם, קרלוס סלזדו-Carlos Salzedo. נגן הנבל אישר את החומר החדש והיה מעודד מאוד מהניסוי. דדריו, לאחר האישור החלה לעבוד על פיתוח שיטה לליטוש הניילון כך שיהפוך שימושי עבור מגוון רחב של כלים, כמו לאוטה וגיטרה קלאסית.

student-classic

פיתוח מיתרי הפלדה -

בשנת 1956, חברה חדשה שנקראה Archaic Musical String Mfg Co, החלה לייצר מיתרי מתכת. חברה זו נוהלה על ידי בנו של צ’ארלס, ג’ון דדריו. החברה הזו הפיצה את המיתרים לבוני הגיטרות העיקריים והטובים מכל הזמנים (חלקם אף מוכרים לנו עד היום) כולל גיטרות גרטש-Gretsch, מרטין-Martin וגילד-Guild.
בשנת 1962, שתי החברות אוחדו תחת השם דארקו-Darco.

השינויים והפיתוחים הטכנולוגיים -

הגיטרה הפכה כלי פופולרי מאוד בארה”ב וביתר העולם, וחברת “דארקו”, ערכה שינויים וחידושים רבים בייצור מיתרי הגיטרה, כולל הכנסת מכשור מתקדם לליפוף מיתרים באופן אוטומטי והכנת ליין למיתרים של גיטרות בס ועוד חידושים רבים שהועתקו על ידי יצרנים אחרים בעולם.

בסוף שנות 1960, העסק התרחב, ג’ון דדריו גייס בני משפחה נוספים על מנת שיוכל לעמוד ביעדי ההזמנות הגדלים של המיתרים. בני המשפחה ידעו היטב את העבודה,שכן עוד מילדותם עזרו בהליך הייצור, וכולם יכלו להעיד ולספר סיפורים על לילות חמימים שבילו סביב שולחן המטבח, תוך שתיית הקפה לאורו של הירח בעזרה של ליפוף המיתרים והכנסתם למעטפות המסומנות.

אחיו הצעיר של ג’ון דדריו, העונה לשם ג’יימס, היה נגן גיטרה מושבע, עם תספורת של הביטלס וגיק אלקטרוניקה מופרע. לא תופתעו אם נספר לכם, שהוא בסוף היה מי שאחראי בחברה על התפתחויות הנדסיות וייעול תהליכי הייצור האוטומטיים. ג’יימס הצטרף לחברה בשנת 1969, בעודו לומד את לימודיו בקולג’. הוא הצטרף כסוחר ורכז רכש עבור החברה, תוך כדי ניהול מחלקת הדפוס. ג’ון וג’יימס רצו שהחברה תהיה עצמאית עד כמה שאפשר, ולייתר את הצורך בהדפסה על החבילות בחוץ, הפכה לצעד משמעותי בכיוון.

darco logo
about_daddario_history_main

הגדילה והביקוש, הביאו את חברת דארקו לפנות במו”מ ליצרן גיטרות מרטין-Martin, בבקשה למיזוג החברות, נוכח מאגר המשאבים ההולך ואוזל ומאמצי הפיתוח המתרחבים. השותפות הועילה ותרמה רבות לשתי החברות, אולם בשנת 1974, משפחת דדריו החליטה שהגיע הזמן לשווק מיתרים תחת שמה בלבד ולכן הקימה חברה העונה לשם  J. D’Addario & Company.

about_daddario_history_main

התחלה חדשה -

המפעל הראשון של החברה היה בלינברוק ניו יורק, והצוות הראשוני כלל רק חמישה עובדים. כמו תמיד, היה זה מבצע משפחתי. הצמיחה הביאה תוצאות והמשך תוכניות עסקיות. אשתו של ג’יימס, ג’נט, עזרה לעצב את האריזות, מה שהוביל לבסוף להקמת מחלקת העיצוב בחברה. מכונת ההדפסה עדיין נתנה תמיכה חזקה עבור החברה הצעירה ובכך החל מסע של מקור יציב של הכנסה למשפחה שפיתחה ליין של מיתרים מעולה משלהם. המוניטין של דדריו, השירות והאיכות שימשו אותם היטב לצורך השיווק והמיתוג בשוק הקיים של המוצרים. אסטרטגיית שיווק אגרסיבית עזרה להם מאוד להשיג פופולריות ועד מהרה מחמישה, הפכו לשבעים וחמישה, פי 15!.

about_daddario_history_main

בשנת 1977, הוצג ליין מרשים של מיתרים ועל גיטרות קלאסיות נישאו בגאון מיתרי חברת דדריו. המון מנגני הגיטרה הקלאסית, כמו – לורינדו אלמיידה, מייקל לאוק, פרדריק יד, דיוויד סטרובין, דייוויד ראסל, חורחה מורל, וויליאם מתיוס, פאקו פניה, מייקל ניומן, דיוויד ליזנר ואליס ארטזט עשו שימוש בליין החדש.

בני המשפחה היו נחושים מאוד להרחיב את ליין המוצרים של החברה. האב, ג’ון, נקט בגישה שמרנית יותר ובכך הבין שהגיע זמנו לפרוש ולתת לבניו לנהל את העסק. צמד האחים פעל ללא לאות ועבד על תוכניות מחקר ופיתוח. האחים ייצרו קו מוצרים בעל שם עולמי בתחום והפכו את דדריו-D’Addario ליצרנית המובילה ביותר של כלי מיתר וכלי קשת. המותג צבר תאוצה והפך פופולרי ביותר, תוך שהוא מהווה נתח ניכר בשוק.

המיקום המקורי של החברה בלינברוק ניו יורק, המשיך לטעת שורשים ולהתרחב. לכן, בשנת 1994 הועתק מיקומה של החברה למתקנה הנוכחי בפארמדייל ניו יורק. מדובר במקום ששטחו ההתחלתי היה כ- 110,00 מ”ר. החברה עדיין נותרה בבעלות משפחתית כאשר 13 מעובדיה הם בני משפחה שעובדים בחברה, בנוסף לעוד כ-1,000 עובדים נוספים. כיום, שטחו הכולל של המתקן הוא 190,000 מ”ר בבסיסה בפארמדייל ועוד שטח של 51,000 מ”ר למפעל של ריקו בקליפורניה. מרכז ההפצה בקליפורניה מטפל במשלוחים למערב בעוד ששלוחות בשיקגו ובלוס אנג’לס משרתים את המוזיקאים במדינות ארה”ב. דדריו קנדה, היא מרכז הפצה שלישי המפיץ את המוצרים לקנדה, יפן, אוסטרליה והונג קונג, כששלוחה בצרפת, עוזרת בהפצה ליתר המדינות.

זרוע המחקר והפיתוח, המנוהלת על ידי ג’יימס דדריו, היא אחד מהנכסים החזקים והבולטים ביותר בחברה. מחלקה זו רשמה לזכותה פטנטים רבים. מדובר בחברה שמזהה את הבעיות איתם מתמודדים נגנים, מוצאת פתרונות ומיישמת אותם בשטח. החברה כל הזמן מתחדשת בליין מוצרים רחב, מפתחת ומחדשת את עצמה, כדי להעניק את הטוב ביותר לנגן.

התיאוריה של לבצע הכל “אין האוס”, הוכיחה את עצמה ושימשה לא אחת את משפחת דדריו. החברה כיום מחזיקה במתקן הדפסה צבעוני, משודרג ואימתני, בבניין שלם מול המפעל הראשי בפארמדייל יחד עם אוונס עורות לתופים. רוב עבודת השיווק, המיתוג והפרסום נעשית על ידי מחלקה בתוך החברה, דבר שהביא את החברה למסעות פרסום יעילים וחסכוניים יותר.

ההצלחה הבלתי נמנעת של חברת דדריו – D’Addario נובעת בין היתר, משירותי ההפצה העולמיים שלה. מדובר בחברה המשווקת את מוצריה בארצות הברית באמצעות מפיצים סיטונאיים, ביותר מ-5,400 חנויות מוזיקה. בנוסף מייצאת את מוצריה באמצעות עוד כ-120 מפיצים ב-101 מדינות ברחבי העולם.

בשנת 1996, כאשר ג’יימס לקח את אביו, ג’ון, ואמו, מרי, יחד עם אשתו ושלושת ילדיו לביקור מולדת בעיירה סאל שבאיטליה, הם התקבלו שם בקבלת פנים חמה ובכבוד הראוי למשפחת דדריו. הידיעה על הצלחתו העולמית של “קורדארו” דדריו (כאמור בתרגום מאיטלקית, מדובר על “יצרן או מוכר של חבלים ומיתרים”) הרעישה את העיירה הזעירה וכל תושביה הפכו לשותפים גאים ומחוייכים. נערכה לכבודם חגיגה בבית ראש העיירה, תהלוכה בעיר וניתן להם מפתח העיר.

about_dadarrio_history_main

ג’ון דדריו נפטר ביוני 2000 מוקף באשתו, ילדיו ונכדיו. הוא נפטר בידיעה ברורה שהחברה שהותיר אחריו היא הצלחה. הוא נהנה לראות מהצד את ילדיו מצליחים והיה גאה בהם מאוד.

חברת דדריו-D’Addario מעריכה מאוד את עובדיה, אשר כולם עובדים למען אותה מטרה. מה שחשוב לחברה הוא שמירת ערכי המסורת של המשפחה, תוך עידוד צמיחתה ושגשוגה.

משנת 2006 ועד לשנת 2013, ריק דראם שימש כנשיא חברת דדריו. בין מנהליה הנוכחיים של החברה נוכל למצוא את ג’ים דדריו (הנשיא הנוכחי ונשיא קרן דדריו למוזיקה), סוזן דדריו ברודר (מנהלת קרן דדריו), מרקו סוקולי (מנהל קשרי האמן), דוד ויא (סגן נשיא שיווק ומכירות).

בין המותגים המנוהלים על ידי התאגיד הזה, תוכלו למצוא את חברת אוונס-Evans עורות לתופים. פלנט וייבס-Planet Waves כל האביזרים לגיטרה: כבלים, קאפו, אטמי אוזניים, טיונרים אלקטרונים, סטראפלוקים, מפרטים, סליידרים. פרומארק-Promark מקלות תופים. ריקו-Rico מוצרים לכלי נשיפה.